תוביל

ед.ч., (м. р., 2 л. /ж.р.,3 л.), буд. вр.

הוֹבִיל [לְהוֹבִיל, מוֹ-, יוֹ-]

1.вести, везти 2.быть лидером

הוֹבִיל אוֹתוֹ בָּאַף

водил его за нос