רודפים

мн. ч. м. р.

רוֹדֵף ז'

преследователь

רוֹדֵף בֶּצַע

алчный, корыстолюбивый

רוֹדֵף כָּבוֹד

честолюбец

רוֹדֵף שָלוֹם

миротворец

רוֹדֵף שׂמָלוֹת / נָשִים

бабник

————————

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр.

רָדַף [לִרדוֹף, רוֹדֵף, יִרדוֹף] (אֶת, אַחֲרֵי)

1.преследовать, догонять 2.стремиться, добиваться