נתלות

мн.ч., ж. р., 1,2,3 л., наст. вр.

נִתלָה [לְהִיתָלוֹת, נִתלֶה, יִיתָלֶה]

1.был повешен 2.висел, свисал

נִתלָה עַל מִילָה

цеплялся за слово

נִתלָה בְּכָל מִילָה

внимать каждому слову

נִתלָה עַל אִילָן גָבוֹהַּ

опираться на авторитеты