נופח

ед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр.

נָפַח [לִנפּוֹחַ/לָפַחַת, נוֹפֵחַ, יִיפַּח]

дуть, раздувать

נָפַח אֶת נַפשוֹ / נִשמָתוֹ

испустил дух, скончался

תִיפַּח רוּחוֹ

чтоб он сдох (проклятие)