נדון

мн.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр.

דָן [לָדוּן, דָן, יָדוּן]

судить

דָן אוֹתוֹ בְּרוֹתחִין

сурово осудил его

דָן אוֹתוֹ לְכַף חוֹבָה

признал его виновным

דָן בְּ-

обсуждал

אַל תָדִין אֶת חֲבֵרךָ עַד שֶתַגִיעַ לִמקוֹמוֹ

не суди другого, не побывав на его месте

————————

ед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр.

נָדוֹן [לְהִידוֹן, נָדוֹן, יִידוֹן]

подвергся обсуждению