מאסת

ед.ч., м/ж р., 2 л., прош. вр.

מָאַס [לִמאוֹס, מוֹאֵס, יִמאַס] (בְּ-)

брезговать, гнушаться

הוּא מָאַס בַּעֲבוֹדָתוֹ

ему надоела его работа