להתוודות

инфинитив

הִתווַדָה [לְהִתווַדוֹת, מִתווַדֶה, יִתווַדֶה]

1.признаться (в прегрешении) 2. исповедоваться (христ.)

אֲנִי מוֹדֶה וּמִתווַדֶה

каюсь, признаю свою вину (шутл.)