יטביל

ед.ч., м. р., 3 л., буд. вр.

הִטבִּיל [לְהַטבִּיל, מַ-, יַ-]

1.окунуть 2.окрестить

הִטבִּיל אוֹתוֹ לְנַצרוּת

его крестили