יוביל

ед.ч., м. р., 3 л., буд. вр.

הוֹבִיל [לְהוֹבִיל, מוֹ-, יוֹ-]

1.вести, везти 2.быть лидером

הוֹבִיל אוֹתוֹ בָּאַף

водил его за нос