ידירו

мн.ч., м/ж р., 3 л., буд. вр.

הִדִיר [לְהַדִיר, מַ-, יַ-]

в сочетаниях

הִדִיר אוֹתוֹ מִנְכָסָיו

отнял его имущество

הִדִיר רַגלָיו (מִן)

держался подальше (от)

הִדִיר שֵינָה מֵעֵינָיו

вызвал бессонницу