זובו

мн.ч., м/ж. р., 2 л., повел. накл.

זָב [לָזוּב, זָב, יָזוּב]

течь, истекать

כָּל זָב וּמְצוֹרָע ז'

всякое ничтожество

זָב חוֹטֶם ז'

сопляк