הטבילי

ед.ч., ж. р., 2 л., повел. накл.

הִטבִּיל [לְהַטבִּיל, מַ-, יַ-]

1.окунуть 2.окрестить

הִטבִּיל אוֹתוֹ לְנַצרוּת

его крестили