האמן

ед.ч., м. р., 2 л., повел. накл.

הֶאֱמִין [לְהַאֲמִין, מַ-, יַ-]

верить

לֹא הֶאֱמִין לְמַראֵה עֵינָיו

не поверил глазам своим

לֹא הֶאֱמִין לְמִשמַע אוֹזנָיו

не поверил собственным ушам