דוברה

ед.ч., ж. р., 3 л., прош. вр.

דוּבַּר [-, מְדוּבָּר, יְדוּבַּר] (בְּ-, עַל)

речь идёт (о); говорено

דוּבַּר בּוֹ נִכבָּדוֹת

его хвалили