דָן אוֹתוֹ לְכַף חוֹבָה

Признал его виновным

דָן [לָדוּן, דָן, יָדוּן]

судить

דָן אוֹתוֹ בְּרוֹתחִין

сурово осудил его

דָן בְּ-

обсуждал

אַל תָדִין אֶת חֲבֵרךָ עַד שֶתַגִיעַ לִמקוֹמוֹ

не суди другого, не побывав на его месте