הִיכָּהוּ / הִיכָּה אוֹתוֹ נֶפֶש

הִיכָּהוּ / הִיכָּה אוֹתוֹ נֶפֶש

убил (Библ.)

הִיכָּה [לְהַכּוֹת, מַכֶּה, יַכֶּה]

1.бить, ударять 2. поражать

הִיכָּה עַל חֵטא

раскаивался, покаялся

הִיכָּה שוֹרֶש

пустил корни

הִיכָּה בְּתַדהֵמָה

поразил (удивил)

הִיכָּהוּ שוֹק עַל יָרֵך

разбил его наголову (лит.)

הִיכָּה בְּאֶצבַּע צרֵידָה

щёлкнул пальцами