תנקשו

мн.ч., м/ж р., 2 л., буд. вр.

נָקַש [לִנקוֹש, נוֹקֵש, יִנקוֹש]

стучать; ударять (по клавишам)

שִינָיו נָקשוּ זוֹ בְּזוֹ

у него стучали зубы