תיפחו

мн.ч., м/ж р., 2 л., буд. вр.

נָפַח [לִנפּוֹחַ/לָפַחַת, נוֹפֵחַ, יִיפַּח]

дуть, раздувать

נָפַח אֶת נַפשוֹ / נִשמָתוֹ

испустил дух, скончался

תִיפַּח רוּחוֹ

чтоб он сдох (проклятие)