תבושו

мн.ч., м/ж р., 2 л., буд. вр.

בּוֹש [לֵבוֹש, בּוֹש, יֵבוֹש] (בּ-)

стыдиться (лит.)

לְחַכּוֹת עַד בּוֹש

ждать не дождаться

בּוֹש וְנִכלַם

устыдился (лит.)