שרבטו

мн.ч., м/ж. р., 2 л., повел. накл.

שִירבֵּט, שִרבֵּט [לְשַרבֵּט, מְ-, יְ-]

марать, чёркать

————————

שִירבֵּט, שִרבֵּט [לְשַרבֵּט, מְ-, יְ-]

марать, чёркать