נסוגו

мн.ч., м/ж р., 3 л., прош. вр.

נָסוֹג [נְסוּגוֹתִי; לְהִיסוֹג / לָסֶגֶת, נָסוֹג, יִיסוֹג]

отступать

לָסֶגֶת