מנוחות

мн. ч. ж. р.

מָנוֹחַ I

покойный (об умершем)

————————

мн. ч. ж. р.

מְנוּחָה נ'

покой, отдых

מְנוּחָה נְכוֹנָה

вечный покой

מְנוּחַת עוֹלָמִים

вечный покой

מְנוּחַת צָהֳרַיִים

дневной отдых

מְנוּחָתוֹ עֵדֶן

да будет земля ему пухом

מְנוּחוֹת נ"ר

погребение, предание земле

מֵי מְנוּחוֹת ז"ר

(перен.) успокоение, спокойствие

מְנוּחָה וְנַחֲלָה

покой