מטביל

ед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр.

הִטבִּיל [לְהַטבִּיל, מַ-, יַ-]

1.окунуть 2.окрестить

הִטבִּיל אוֹתוֹ לְנַצרוּת

его крестили