מדברים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр.

דִיבֵּר [לְדַבֵּר, מְ-, יְ-]

говорить, разговаривать

דִיבֵּר רוּסִית

говорил по-русски

דִיבֵּר עַל לֵב / לִיבּוֹ

убеждал, уговаривал

דִיבֵּר אֶל הַכּוֹתֶל

говорил впустую (со стенкой)

דַבֵּר אֶל הָעֵצִים וְאֶל הָאֲבָנִים !

говори со стенкой

אֵין מַה לְדַבֵּר !

не о чем говорить

אֵין עִם מִי לְדַבֵּר!

не с кем говорить

דִיבֵּר שטוּיוֹת

нёс чушь

דִיבֵּר בְּעַד עַצמוֹ

говорило само за себя

————————

мн. ч. м. р.

מְדַבֵּר ז'

1.говорящий 2.первое лицо (грам.)