לקיתן

мн.ч., ж. р., 2 л., прош. вр.

לָקָה [לִלקוֹת, לוֹקֶה, יִלקֶה] בּ-

страдать, заболеть

הוּא לָקָה בְּהֶתקֵף לֵב

у него инфаркт

לוֹקֶה בְּחָסֵר

неполный; чего-то не хватает