להמיט

инфинитив

הֵמִיט [לְהָמִיט, מֵמִיט, יָמִיט]

опрокидывать, потрясать,

הֵמִיט אָסוֹן / שוֹאָה עַל

обрушил несчастье (на)

הֵמִיט בּוּשָה עַל

навлёк позор, опозорил