יטבילו

мн.ч., м/ж р., 3 л., буд. вр.

הִטבִּיל [לְהַטבִּיל, מַ-, יַ-]

1.окунуть 2.окрестить

הִטבִּיל אוֹתוֹ לְנַצרוּת

его крестили