היסוגו

мн.ч., м/ж. р., 2 л., повел. накл.

נָסוֹג [נְסוּגוֹתִי; לְהִיסוֹג / לָסֶגֶת, נָסוֹג, יִיסוֹג]

отступать

לָסֶגֶת